משבר כהזדמנות 

מי אוהב משברים?

אנו חיים בתקופה מאתגרת רצופת אי ודאות, קשיים וגם משברים. אני מניח שרובינו ממש לא רוצים לחוות משברים ואנו עושים כמיטב יכולתנו למנוע אותם או לעבור אותם מהר ככל האפשר. אנו וודאי לא אוהבים שגורם חיצוני שובר לנו בפתאומיות את השגרה המבורכת או המוכרת. אנו גם לא ששים לחוות את הרגשות הקשים שבדרך כלל מתלווים למשבר אישי, בריאותי, משפחתי, זוגי או מכל סוג אחר.

מהו משבר?

לפי וויקיפדיה: משבר הוא אירוע כלשהו, או אירוע שצפוי להוביל למצב לא יציב או מסוכן המשפיע על יחיד, קבוצה, קהילה או חברה שלמה. המשברים מוערכים כשינוים שלילים בביטחון, כלכלה, פוליטיקה, מצב חברתי, או עניינים סביבתיים, בייחוד כשהם מתרחשים בפתאומיות, ללא אזהרה או עם אזהרה מועטת. באופן כללי יותר זהו מונח שמשמעותו היא "תקופת מבחן" או "אירוע חירום".

ברור שאנחנו לא מזמינים את הנסיבות "הקשות" לחיינו, אך השאלה הנשאלת היא כיצד אנו מתמודדים עם ה"קלפים שאנו מקבלים" ?

מחלה קשה, או אירועים בהם אדם חווה חוויה הקרובה למוות, גורמים לחלקנו להתכנס בתוכנו, לוותר על הרצון להיאבק או לשנות את המצב ואפילו לאבד את כוח הרצון והחיות שלנו. אלן דויטשמן פרסם כי במחקר שנערך לגבי חולי לב שעברו ניתוח מעקיפים, התגלה שלאחר שנתיים- 90% מהם לא שינו את אורח חייהם. הם יודעים שהם חייבים לשנות את אורח חייהם והם עדיין לא עשו דבר בשל ההתנגדות לשינוי. החוכמה הקונבנציונלית אומרת שמשבר הוא מניע עוצמתי לשינוי. ניתוח מעקפים הוא בהחלט משבר אך עדיין אינו מניע מספיק לשנוי. לא להיות/ לחדול היא מחשבה כל כך מפחידה שאנשים מכחישים אותה ולכן ממשיכים בהתנהגותם הרגילה.

לעומתם, רמת המוטיבציה והפעולה חסרת הפשרות של קרן ליבוביץ, שגבה נשבר במהלך מסע אלונקות בצה"ל, סייעה לה להשיג 7 מדליות זהב אולימפיות בשתי אולימפיאדות נכים. קרן אף עברה שני ניתוחים קיסריים קשים ומסכני חיים והפכה לאם חד הורית לשני זוגות תאומים. קרן ליבוביץ מעוררת השראה ברבים מאיתנו, בשל פעולתה הנחושה, תשוקתה הגדולה, העדר רחמים עצמיים והשגייה יוצאי הדופן אל מול הנסיבות.

משבר, אם כך, יכול להוות זרז עוצמתי לשינוי, או לפעולה מתוך הקשר חדש שיכולים בהחלט לשנות את קו המגמה של ההתנהלות היומיומית של עסקים כרגיל. בדיעבד, ניתן לומר כי משברים גדולים טמנו בחובם הזדמנויות למידה והתפתחות נדירות עבורנו שהיוו הזדמנויות גדולות. השאלה הנשאלת היא האם ניצלנו את ההזדמנויות הללו אם לאו?

קחו רגע להרהר על שלושת המשברים הגדולים בחייכם. מה למדתם מהתנסויות אלה? הסיכויים הם שהמשברים הפכו לכמה מהשיעורים בעלי הערך הרב ביותר שלמדתם בחייכם?

הגדרה נוספת למשבר

מבין ההגדרות הרבות של משברים, אני מתחבר במיוחד לזו של אלן ל. שר לפיו משבר נוצר  כאשר יש פער בין התוצאה המוצהרת והמובטחת לבין התוצאה המתקבלת בפועל.

לפיו, הגישה המסורתית שלנו היא למנוע משברים. לדבוק באסטרטגיה בטוחה. אנשים מתחייבים רק לעבוד קשה, לעשות את המיטב אבל אין פריצות דרך. ככל שהפער גדול יותר, המשבר  גדול יותר ויש סיכוי לפריצת דרך.

הגדרה זו משמעותית בעיניי, מכיוון שלפיה כדאי להכריז על משבר יזום באופן מכוון ולא לחכות למשבר החיצוני שישנה עבורנו את כללי המשחק כמו שקרה לזהבית כהן וחברת תנובה או קורה בימים אלה לשלטון הצבאי שהחליף את מובארק במצריים.

דוגמא מצוינת ומפורסמת למשבר יזום הוא המשבר שנוצר על ידי הצהרת הנשיא קנדי בשנת 1961 "אנו הולכים להנחית אדם על הירח". באותה עת לא הייתה כל תוכנית להשיג זאת או הוכחה משכנעת כי זה בכלל אפשרי. הפער שנוצר הביא להתגייסות כללית של אנשי המקצוע הרלוונטיים הפכו הצהרה זו למציאות תוך פחות מעשור.

היתרונות של משבר

על פי אלן סילר ואלן ל. שר:

• ניתן להתייחס למשברים כאל קריאה לפעולה. משהו משמעותי עבורנו אינו מטופל, והמשבר מאותת לנו לנקוט בפעולה ולטפל בדברים שחשובים לנו.
• התמודדות עם משברים דורשת העברת "הילוך" ותזוזה לכיוון של פעולה, בדרך יש להתמודד עם האפקט הרגשי שנוצר, להישען על רשת של תמיכה ולבקש עזרה.
• רוב הזמן משברים תופסים אותנו בהפתעה, מאתגרים אותנו להגיב באופן הולם ואפקטיבי, ומלמדים אותנו להיות בעלי תושייה.

• מודעות - לפי  הפילוסוף היידיגר – משבר הוא שבר בשקיפות של החיים, בעטיו אנו הופכים לפתע מודעים לדברים שהיו שקופים לנו עד כה.
• הלמידה הגדולה ביותר עבורנו נובעת מהשברים הגדולים ביותר. לפי רון חפץ איש אינו יכול ללמוד אם יתבונן רק במראה. כולנו לומדים ולפעמים משתנים  בעקבות מפגש עם שוני הקורא תיגר על ניסיוננו ועל הנחותינו. עבודת הסתגלות, החל בביולוגיה וכלה בתרבות האנושית, דורשת מעורבות עם דבר מה בסביבה השוכנת מחוץ לגבולות היכולת שאנו יכולים לתפוס.
• מפנה בגישה - משבר הוא מעבר לבעיה ודורש פעולה יוצאת דופן. כתוצאה מכך אנשים עושים מפנה בגישה שלהם ומתייחסים למצב כהזדמנות לפעולות שקודם בכלל לא היו חושבים עליהן.

כיצד להתמודד עם משברים?

בעבודתי עם מתאמניי אינני חושש ממשברים, להפך הרי ברור לי שככל שהמתאמן יציב לעצמו תוצאות משמעותיות יותר שאינן פשוטות להשגה, כך יגדל הפער - כלומר המשבר היזום. כמובן שהוא עוד יחווה משברים נוספים בדרך, הרי אנו יודעים ש"אלוהים צוחק בזמן שאנו מתכננים תוכניות". כשנוצר משבר יש לי כמאמן הזדמנות לנצל את השבר בשקיפות של המתאמן ולבחון עמו יחדיו את האמונות שלו, הנחות העבודה המקדימות וההקשרים מתוכם הוא רואה את הסיטואציה המכתיבים את תפיסתו, את פעולותיו ואת התוצאות שיפיק. דברים שהופכים לגלויים משמשים כבסיס לפתח התנהגות אפקטיבית יותר.

אי לכך, כאשר אנו מתמודדים עם משברים אני ממליץ:

• לבחון את הפרשנות שלנו - המשברים אינם מתרחשים במציאות החיצונית. האירוע עצמו אינו משבר. האופן בו הוא מפורש על ידי הצופה יוצר את המשבר.כאשר נשנה את הפרשנות לאירוע נוכל לפעול באופן חדש.
• ללמוד את השיעור שלנו- לפי אנתוני רובינס כל דבר קורה מסיבה מסוימת ולמען מטרה מסוימת והוא משרת אותנו. יש לכל האנשים המצליחים את היכולת המופלאה להתמקד במה שאפשר לעשות במצב מסוים, בתולדה החיובית העשויה לצמוח ממנו... יש צורך בהרבה משמעת כדי להיות מסוגל לחזור על עקבותיך, ללמוד לקחים מכאיבים, לתקן גדרות ולהעיף מבט טוב באפשרויות חדשות, אך זו הדרך היחידה להשיג תוצאות חיוביות ממה שנראה כתוצאה שלילית.

מניסיוני, כאשר לא הקשבתי לשיעור, הוא חזר, שב והופיע עד שקלטתי את המסר.

• משבר יזום - האקט הפשוט של הכרזה על משבר יוצר מפנה בפרספקטיבה ובדרך הפעולה שלנו, (ראו פירוט ביתרונות של משבר) לכן  לפי אלן סילר הדרך הטובה ביותר להתמודד עם משבר היא ליצור הכרזה לגביו.
• להתחייב מחדש –  לפי טל רונן, משבר מאפשר לכם לבחון מחדש את המחויבויות שלכם. דרך מצוינת לבחון זאת היא מענה לשאלה למה אתם מחויבים עכשיו? אנתוני רובינס מציין כי כשמתבוננים באנשים מצליחים בתחום כלשהו, תגלה שהם אינם בהכרח הטובים, המבריקים, המהירים והחזקים ביותר. מה שמגלים הוא שהם בעלי המחויבות הרבה ביותר.
• לקיחת אחריות – גיי הנדריקס מציין בספרו רזי הניהול כי כשאנו מתמקדים במחדל ובהטחת האשמות, משמע שאנו פונים לשלושה כיוונים עיקריים: זו האשמה שלהם, זו האשמה שלי, זו אשמתו של העולם. אף אחד מכיוונים אלה אינו מוביל למעשה תכליתי. אני מציע שמה שלא קורה, קח אחריות עליו. על פי רובינס, מאפיין נוסף של מנהיגים ושל אנשים בעלי הישגים הוא שהם פועלים מתוך האמונה שהם יוצרים את העולם. המשפט אותו תשמעו שוב ושוב, הוא "אני אחראי. אני אדאג לזה." אם אינכם מאמינים שאתם יוצרים את עולמכם, בין אם הצלחות או כישלונות, אתם נתונים לחסדי הנסיבות.
• פעולה ליצירת עתיד- טרייסי גאס מציעה כי כאשר מתרחש משבר, עלינו לשאול שלוש שאלות ולפעול לפיהן:

א. מה קרה? ברמה של עובדות ולא של הפרשנות האישית שלנו שתמיד נשזרת פנימה.

ב. מה חסר ?

ג. מה הדבר הבא?

דוגמא להתמודדות עם משבר:

מה קרה?

נער שאני מכיר חש שנוצר לו פער באחד ממקצועות הלימוד שלו,  יומיים לפני מבחן חשוב במקצוע זה.  הוא ציין כי הוא חש תסכול רב וגם תחושה הולכת וגדלה של חוסר אונים.  למרות כל מאמציו הוא לא ממש מצליח לשנות את התרחיש שהוא כה חושש ממנו – להיכשל במבחן.

מה חסר?

לאחר שיחה בינינו הוא הבין כי יש לו פער משמעותי בין התוצאה שהוא רוצה ומחויב להפיק לפי הסטנדרטים שלו לבין התוצאה החזויה על פי ההתנהלות הנוכחית (= משבר). אי לכך עליו לפעול בצורה נחושה ושונה מדרכי הפעולה ומניסיונותיו הרגילים ללמוד את החומר. ניסיונות  שעבדו נהדר בעבר אך לא  מסייעים לו בנקודה זו.

מה הדבר הבא?

הוא החליט לקחת אחריות על המצב, לוותר על השיחות של ההלקאה העצמית ולפעול מתוך המחויבות שלו ומעבר לרגשות השליליים.  הנער החליט לא ללכת לבית הספר (תוך הבטחה שזה חד פעמי ושהוא ישלים את הלימודים במלואם), לשבת וללמוד. הוא דילל את פעילויות אחר הצהריים שלו, לקח שיעור פרטי בנושא (למרות השיחה העצמית של "אני צריך שיעור פרטי?"), וישב על מספר תרגילים נוספים לאחריו. כל הפעולות הדחופות הללו אפשרו לו להגיע בערב המבחן לרמת הבנה טובה של החומר והקנו לו תחושת יכולת וביטחון (שנראו כבלתי אפשריות רק ביום הקודם). למותר לציין כי הוא הגיע למבחן מוכן והצליח בו. אני בהחלט גאה בו ומאמין  שהתמודדות זו היוותה שיעור רב חשיבות עבורו, שצייד את אמתחתו בכלים חשובים שיסייעו בידו בהתמודדויות הבאות עם קשיים ואתגרים. הוא אימץ דרך מחשבה שתסייע לו כבוגר עצמאי שממנף משברים לפעולות אפקטיביות המייצרות תוצאות משמעותיות.

לא בכדי קבע אלן סילר כי "החיים מלאים במשברים, להיות מאסטר ב"לחיות" זה להיות מאסטר בטיפול במשברים".  בהצלחה לכולנו.